"
"אף אחד לא רצה לגייס אותה....למה? כי היה פער של 4 שנים בקורות החיים שלה. אני אמרתי, הפער לא משנה, התעסוקה שלה לא משנה, כל מה שמשנה זה האם היא יכולה לבצע את התפקיד או לא. היא עברה את ראיונות העבודה בהצלחה יתרה. לאחר שנה גיליתי שהיא נאלצה לעזוב את עבודתה כי בעלה עזב אותה לאחר שהבת שלהם אובחנה עם אוטיזם, והיא נאלצה להישאר בבית ולטפל בילדה. כלום לא משנה מגדר, גזע, פערים תעסוקתיים, רק הגישה והיכולת לבצע את התפקיד!" (אולג וישנפולסקי)
את הפוסט הזה פרסם אולג וישנפולסקי בלינקדאין לפני מספר שבועות. אולג הוא "משפיען לינקדאין" בעולמות ה-HR. יש לו עשרות אלפי עוקבים וכל פוסט שלו זוכה למאות תגובות ועשרות אלפי לייקים. אולג ידוע בגישתו החיובית כלפי מועמדים ומעודד מאוד התסכלות על האדם ולא על הרזומה.
זה נהדר, אני בעד! בעבודה שלי אני תמיד עושה מאמץ מאוד גדול לתת הזדמנויות גם כשזה לא מובן מאליו, לחזור לאנשים שלא בדיוק בפרופיל ולדחוף קדימה בשרשרת אנשים שהרשימו אותי אישיותית גם כשאין להם את כל הכלים המקצועיים. אבל צריך לדבר על הצד השני של המתרס וקצת להבין את עולמו של המגייס.
הפוסט של אולג נחמד. אני לא יודעת האם מדובר בסיפור אמיתי או סיפור שנולד לרשתות החברתיות, אבל כך או כך, בכנות, הוא לא מאוד ריאלי. אמנם אם למישהי/ו יש רזומה רלוונטי סביר שיתקשרו אליו גם אם יש פער גדול בקורות החיים אבל אין שום סיבה שמועמד יניח שמגיעה לו הזדמנות להשמיע את נסיבות חייו האישיות אם הוא לא מבהיר למגייס באיזה אופן הוא מתאים לתפקיד.
מרבית המגייסים, בין אם הד-האנטרים, עובדי חברות השמה או מגייסים פנים ארגוניים, עובדים על מספר משרות במקביל. הרבה מהמגייסים האלה עוסקים בתחומים אחרים ולא רק בגיוס וגם אלה שממוקדים בגיוס לא עסוקים רק בסינון קורות חיים. יתרה מכך, הרבה מגייסים לא מומחים בכל התחומים שהם מגייסים אליהם ועל אף שמגייסים מקצועיים דואגים להבין את התפקידים לעומק, לצערנו לא כולם הם כאלה . מגייס שמקבל עשרות רבות של קורות חיים למשרה לא יכול להרשות לעצמו לשחק ב"השלם את החסר" - הוא לא יכול לרדת לעומקו של כל מסמך שהוא מקבל ולהבין בין השורות את ההתאמה. זה התפקיד שלכם לגרום לאינפורמציה הזאת לקפוץ בצורה ברורה.
בלא מעט קבוצות שאני חברה בהם צף תסכול רב על כך שלא מקבלים טלפונים חזרה, שלא מקבלים התייחסות לקורות חיים. זה לא פשוט ומאוד מתסכל. אין ספק שאנשים רבים נופלים בין הכסאות. אבל לפני התסכול והכעס, חייבת להיות קצת בחינה עצמית.
קורות החיים הם מסמך פרקטי שאמור להבהיר למי שקורא אותו באיזה אופן אתם מתאימים לתפקיד. אם זה לא ברור, לא יתקשרו אליכם, נקודה. בראיון עבודה אפשר להרשים באישיות, לייצר חיבור אישי, לספר על הרבדים שלכם, זה המקום והזמן, ושם הציפייה שיראו מעבר הרבה יותר מותאמת. אבל אל תצפו שיקראו את קורות החיים ויגידו - "הוא נראה כמו אדם מעניין/ מקסים/ רב כישורים" המשוואה היא כזאת - מתאים או לא מתאים למשרה.
אז הנה 3 טיפים פרקטים לכתיבת קורות החיים:
1. ותרו על תיאורים גרנדיוזיים חסרי תוכן – מטרת קורות החיים בהחלט להשאיר רושם -כולם מעט מגזימים בתיאור המשרה שלהם וזה בסדר. יחד עם זאת, אל תיפלו למניפסטים מלאי פאתוס שמאחוריהם לא עומד כלום. כאלה שכשמסיימים לקרוא אותם בעיקר תוהים מה כל זה אומר. הסבר קונקרטי של התפקיד משרת אותכם הרבה יותר טוב.
2. עשו התאמות – בעבר הטרנד היה להכניס מילות מפתח רלוונטיות למשרה - קצת התפתחנו מאז אבל עדיין צריך לעשות התאמות כל פעם ששולחים קורות חיים. לשלוח מסות של שגר ושכח זה לא אפקטיבי. קראו את תיאור התפקיד אליו אתם שולחים קורות חיים, קראו את קורות החיים שלכם שוב ושאלו את עצמכם - האם ניתן לראות בבירור שאתם עומדים בדרישות? האם שם התפקיד בקורות החיים שלכם מבהיר מה התוכן שלו? חברות שונות קוראות לאותם תפקידים בטייטלים שונים, ודאו שניתן להבין בקלות שיש לכם את הרקע הנדרש.
3. הסבירו – לא עומדים בדרישות? לא מספיק לשלוח את קורות החיים שלכם ולקוות שיתייחסו אליכם בכל זאת. , הסבירו מה גרם לכם לשלוח, הראו מוטיבציה לתפקיד הספציפי, שתפו מה עשיתם שיעזור לכם להצליח ומה אתם מביאים איתכם שמחפה על הפער המקצועי. אפשר לצרף פסקה בראש עמוד קורות החיים, בגוף המייל או כמכתב נספח (Cover letter).
לבסוף, אם ההתאמה מורכבת במיוחד ומאוד לא טריוויאלית, חפשו מישהו/י שתוכלו לשוחח איתם באופן אישי וישיר כדי להסביר את הפנייה שלכם לתפקיד.
יש לא מעט מגייסים מדהימים שעושים מאמץ מעבר, אנשים מקצועיים שיודעים לקרוא בין השורות ורואים אנשים ולא רק מלל. אל תבנו עליהם, קחו אחריות על ההצלחה שלכם וודאו שאתם מקבלים את ההזדמנות שמגיעה לכם!
Comments